ניתן להבחין איך שינוי שכזה בתפיסה מתבטא בקרבם של תהליכים מרכזיים בעולם התקשורת ויחסי הציבור. אחד התהליכים המושפעים באופן משמעותי הוא מסע הבחירות שמנהלים המועמדים לנשיאות ארצות הברית לקראת הבחירות שייערכו בסוף שנת 2008.
בימים אלו, מסע הבחירות הוא בשלבים מתקדמים של בחירת מועמדי המפלגות לנשיא ולסגנו. מסע בחירות הוא למעשה קמפיין פרסומי לכל דבר. מערכות גדולות, משוכללות ומשומנות פועלות במרץ רב על מנת למכור לציבור מותג, בצורת המועמדים שלו לתפקידים המובילים. לאורך שנים רבות, אופי מסע הפרסום הזה נשא אופי דומה (עם שינויים קלים) בכל תקופת בחירות.
מערכת הבחירות הנוכחית נושאת איתה את השינוי התפיסתי המניע את שיטת ה- S.M.O. מעבר לבניית המותג, דהיינו כל הקשור למועמד – תכונותיו, מעלותיו דיעותיו והבטחותיו, במערכת הבחירות הנוכחית ישנו דגש משמעותי על האינטראקציה בין המועמדים לבוחרים. כביטויים לשינויים אלו ניתן לראות את הנוכחות המורגשת והמרשימה של המועמדים משתני המפלגות באתרים החברתיים, ובעיקר ב- You-Tube.
מעבר לשינוי התפיסתי הנוגע לאינטראקציה עם הבוחרים, אף בשלב בניית המותג ופרסומו יש בשיטת ה- S.M.O חידושים. פעמים רבות קורה שבמערכות בחירות, בשל שיקולי עלות מול תועלת של מתכנני מסע הבחירות, קבוצות רבות באוכלוסיה מרגישות שהמועמד לא מדבר אליהם או אל נושאים קרובים לליבם. שיטת ה-S.M.O נותנת מענה לבעיה זו.
לאחר זיהוי הרשתות החברתיות ומקום הימצאות קבוצות ממוקדות, מסע הבחירות יוכל למקד את התעמולה במצעים אלו לעיסוק בנושאים המעסיקים קבוצות מיקוד שבעבר היו מתפספסות או מקופחות. שיטה זו ממקסמת במקרה שכזה את רווחיו של המועמד בבחירות.